אם האלרגולוג, אחרי שקיבל את המידע מהרופא המפנה ומהנבדק, חושב שיש צורך לביצוע טסט לפניצילינים, יפנה את הנבדק למרפאת אלרגיה בבית חולים בו יש ערכה לביצוע טסט לפניצילינים.
אחרי בדיקת רופא בבית חולים, הטסט מתחיל בבדיקת דקירה עם חומרים שונים אשר מייצגים גורמים אלרגים שונים בפניצילינים. אם לא תהיה תגובה, יוזרקו לתת-עור אותם החומרים במיהולים כל פעם יותר מרוכזים עד שתווצר תגובה עורית, אם בכלל.
בין כל חלק מהטסט יש המתנות של כ-15 דקות. אם לא תהיה תגובה עורית בהזרקות לתת-עור, שלב הבא זה תגר פניצילינים: הנבדק יקבל כמות קטנה של פניצילינים דרך הפה, בתנאים מבוקרים, בצורה שאם יש תגובה מייד יקבל הטיפול הרפואי הנדרש. כך, בהעדר תגובה, נעלה מינון פניצילינים עד הגעה למינון טיפולי. הנבדק יהיה בהשגחה שעתיים אחרי המינון האחרון. אם עדיין אין תגובה הנבדק ישוחרר עם סיכום שלא הייתה תגובה לפניצילינים בזמן השגחה אך יש עוד לחכות שבוע כי קיימות תגובות מאוחרות שעלולות להופיע אפילו מספר ימים אחרי התגר. התגובות המסוכנות הם מתרחשות בזמן השגחה, כך שלא צפויה תגובה מסוכנת לאחר השיחרור, אם בכלל תהיה.
אם לאחר שבוע עדיין לא הופיעה תגובה, ניתן להגדיר את הנבדק כלא אלרגי לפניצילינים.
אם בכל שלב יש תגובה, אז יוגדר כאלרגי לפניצילינים.
הסיבות שטסט לפניצילינים מתבצע רק בבתי חולים הן שיש אפשרות לתגובה מסוכנת ולכן חייב להיות כל התשתית בשביל לטפל בנבדק במקרה של תגובה. בנוסף, הטסט לפעמים מתארך שעות בין טסטים עוריים לתגר והשגחה. לכן המסגרת המתאימה היא טיפול יום בבית חולים.