לחלב, ביצה, שומשום, בוטנים, אגוזים ועוד.
סביב 5% מהאוכלוסייה סובלת מאלרגיה למזון. אלרגיה למזון מתבטאת בתופעות מוגדרות ומוכרות שמופיעות בתיווך מערכת החיסון. לא כל תופעות לוואי למזון מהווה אלרגיה.
כך למשל יש אנשים שלוקים בחסר לקטז (החומר שמפרק לקטוז, הסוכר הטבעי של החלב). לאנשים האלה יהיו תופעות לוואי (כאבי בטן, "גזים", שלשולים) לאחר אכילה של כמות מסוימת של מוצרי חלב, אבל יכולים לסבול כמויות קטנות. ההבדלה בין אלרגיה לתופעת לוואי לא אלרגית היא חשובה ורק רופא מנוסה בתחום אמור להבדיל בינם. וזאת כי אלרגיה מהווה סכנה חיים. יש כל שנה אנשים שמתים עקב אלרגיות למזון. לעומת זאת, תופעות לוואי כמו למשל אי-סבילות לחלב מהווה הרגשה לא נעימה, אבל לא מסוכנת את החיים.
הגורמים השכיחים לאלרגיה למזון משתנים לפי הגיל. הרשימה הנ"ל מכילה את הגורם לאלרגיה בכ-90% מהמקרים: חלב פרה, ביצה, שומשום, סויה, בוטן, אגוזים שונים, דגים. באופן גס, ניתן לסווג את האלרגיות למזון לפי המנגנון:
- אלרגיות המתווכות ע"י נוגדן לאלרגיה (IgE): הקבוצה הזאת היא הקבוצה של אלרגיות מידיות טיפוסיות, בד"כ התסמינים מופיעים תוך דקות ספורות מאז חשיפה לגורם עד שעתיים לאחר מכן. במקרים הללו הבדיקה עורית (טסט) היא חיובית למזון שגורם לאלרגיה. אלרגיות המתווכות ע"י נוגדן IgE מתבטאות בתסמינים כגון עקצוצים\גרד בלשון\בפה, תפרחת\אדמומיות\נפיחות בפה\סביב לפה, נזלת\גודש באף, דמעות\אודם בעיניים, צרידות פתאומית, קוצר נשימה ואך חנק, כאבי בטן ואפילו צניחת לחץ דם. בד"כ התסמינים השכיחים ביותר הם אלה סביב לפה (גרד, תפרחת, נפיחות). אנשים שלוקים באסתמה נמצאים בסיכון מוגבר בתגובות המערבות את דרכי הנשימה, שהן המסוכנות ביותר. במקרים של אלרגיה מסוג זה המענות מחשיפה לגורם היא חובה. המענה המידי במקרה של תגובה הוא קשור לחומרתה. כשמדובר בתגובה ללא מעורבות נשימתית בכלל, ניתן לטפל בתרופות נוגדי היסטמין (אנטיהיסטמיניקה). כאשר יש מעורבות נשימתית או תחושת סחרחורות, עלפון יש להזריק מיד אדרנלין. מטופלים בסיכון חייבים להיות מצוידים במזרק אדרנלין אוטומטי (אפיפן). בכל מקרה, חובה לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה בחדר מיון. קיימים היום טיפולים להשראת עמידות למזון אשר עשויים לגרום לכך שלא תהיה תגובה לגורם או להעלות באופן משמעותי את הסף לתגובה. טיפול זה מוסבר תחת התפריט "טיפול באלרגיה". אחוז מסוים של הילדים האלרגיים מתגברים על האלרגיות הנ"ל באופן ספונטני. אחוז זה תלוי בגורם. במקרה של העדר תגובות זמן רב, בדיקת הימשכות האלרגיה חייבת להיעשות רק אצל רופא מומחה באלרגיה.
- אלרגיות לא מתווכות ע"י הנוגדן לאלרגיה (IgE): חלק מהאלרגיות לא מתווכות ע"י הנוגדן לאלרגיה (IgE), אלא ע"י תאים של מערכת החיסון. במקרים האלה הטסטים עוריים נמצאים שליליים. אלרגיות מסוג זה מתבטאות בד"כ בבחילות\הקאות, כאבי בטן, שלשולים עם או ללא דם. בילדים קטנים עלול להיות עיכוב גדילה. אלרגיות מסוג זה הם בד"כ מתבטאות על גבי ימים לאחר תחילת החשיפה לגורם וההטבה לאחר הפסקתו גם לא מידית. האבחנה מחייבת הפסקת הגורם החשוד עם שיפור מובהק לאחר מכן. לפעמים יש צורך להוכיח גם הישנות התסמינים לאחר החזרתו של הגורם החשוד. גם במקרים האלה חשובה ההימנעות מחשיפה לגורם לאלרגיה. בקבוצה זאת, רוב הילדים האלרגיים מתגברים על האלרגיות הנ"ל באופן ספונטני. בדיקת הימשכות האלרגיה חייבת להיעשות רק אצל רופא מומחה באלרגיה.